פסק-דין בתיק ס"ע 56167-10-10

רקע כללי

1.    השאלה העיקרית אשר הובאה להכרעתנו נוגעת לנסיבות ולתקינות הליך הפיטורים של התובע ומכאן לזכאותו לתשלום פיצוי בגין פיטורים שלא כדין.

2.    הנתבעות הינן חברות העוסקות בשווק מוצרי מזון ובריאות (להלן - החברה).

התובע הועסק בסניף החברה בנתניה, החל מיום 1.5.07 ועד ליום 25.7.10, תחילה כמנהל מחסן ולאחר מכן, כמנהל מחלקת ירקות (להלן - הסניף).

עובר לתחילת העסקתו, חתם התובע על הסכם עבודה במסגרתו נתן הסכמתו לביצוע בדיקת פוליגרף, ולכך שתוצאותיה תחייבנה אותו ואת החברה ותשמשנה כראיה בהליך משפטי (ראה - סעיף 14.1 לנספח א' לתצהיר התובע).

התובע פוטר מעבודתו ביום 6.6.10, לאחר מספר ימי השעיה. במועד זה קיבל לידיו, באמצעות שליח, מכתב פיטורים, נושא תאריך 31.5.10, במסגרתו הודע לו "בהמשך לשיחה מיום 31.5.10" על הפסקת עבודתו "לאלתר" (ראה - נספח ב' לתצהיר התובע). שיחה במהלכה נטען כלפיו כי הוא נטל, שלא כדין, 9 חטיפי בריאות, בנסיבות שתפורטנה בהמשך (להלן - פרשת החטיפים). התובע ראה בטענה זו חלק מהתנהלותו המתנכלת של מנהל הסניף והוא הכחיש אותה מכל וכל. בעקבות דין ודברים בין באי כוח הצדדים בוטלו הפיטורים מיום 6.6.10, נערך לתובע שימוע שלאחריו נמסר לו מכתב פיטורים נוסף מיום 25.5.10, המודיע לו על פיטוריו, בתוקף ממועד זה  (ראה  - לעניין טענת ההתנכלות - סעיף 33 לתצהיר התובע). 

3.    לאור אופייה של המחלוקת, וטרם שנכריע בה, מצאנו אפוא לפתוח בהצגת גרסאותיהם המפורטות של הצדדים כדלקמן:

4.    לגרסת התובע, ביום 28.5.10 (יום ו' בשבוע) הוא החזיר לסניף 9 חטיפי בריאות (שעלותם הכוללת 137 ש"ח, להלן - החטיפים) אותם רכש זמן קצר קודם לכן, וקיבל תמורתם זיכוי כספי. לדבריו, לאחר ההחזרה, הוא עשה דרכו למחלקת הוויטמינים על מנת להניח את החטיפים במקום המיועד לכך, אולם בשל עומס עבודה שהיה במחלקתו הוא עצר בה והניח בינתיים את החטיפים בארון המשמש לאחסנת ציוד המחלקה וציוד אישי. זאת במטרה להניחם בהמשך היום במקום המיועד להם. אלא שבהמשך, עקב טרדות היום והעבודה הדבר נשכח ממנו והוא שב ועלה בזיכרונו רק ביום 30.5.10 (יום א' בשבוע) בבוקר, בעת שפתח את הארון, אז ראה לדבריו את  החטיפים והשיבם למקומם במחלקת הוויטמינים.

ביום 31.5.10 זומן התובע בדרמתיות לחדרו של מנהל הסניף מר שמואל ויטקובסקי (להלן - המנהל או מר ויטקובסקי)  בלא שקיבל הבהרה מראש לטעם לזימון.

עם כניסתו לחדר, מצא התובע במקום גם את סגנו של המנהל מר רונן שער (להלן - מר שער או - סגן המנהל).

סמוך לאחר כניסתו לחדר כאמור, פנו אליו השניים  "בקולי קולות" והאשימו אותו "בגניבה" של החטיפים אשר "נעלמו" לדבריהם מן הסניף. לדברי התובע, השניים אף איימו עליו בחקירת משטרה, ככל שלא יודה במעשה.

התובע הכחיש לטענתו, מכל וכל את החשדות שיוחסו לו וניסה לספק הסברים שיפיסו את דעתם של מנהל הסניף וסגנו. הסברים אותם פרש גם בפני בית הדין, כמפורט לעיל.

הוסיף התובע והעיד כי מנהל הסניף וסגנו לא רשמו פרוטוקול של "השיחה" האמורה והחליטו על השעייתו לאלתר, לאחר שדרשו ואף קיבלו את הסכמתו לעבור בדיקת פוליגרף.

לדבריו, בעקבות אותה "שיחה" משפילה, ובמהלך תקופת ההשעיה, פנה אליו מנהל הסניף טלפונית, פעמים מספר, בדרישה "שיודה בפשעיו" ויגיש מכתב התפטרות, תוך שהוא [מנהל הסניף] מוסיף ומאיים "להפיל עליו" [על התובע] את כל "החסרים" במחלקת הוויטמינים אם לא יעשה כן.

בנסיבות אלה ובמהלך תקופת ההשעיה, התייעץ אפוא התובע התייעצות ראשונית עם עורך דין (שאיננו ב"כ בהליך זה) ובהתאם לעצתו, הודיע לחברה על סירובו להיבדק בבדיקת פוליגרף.

סמוך לאחר מכן, ביום 6.6.10 נמסר לתובע, באמצעות שליח, מכתב פיטורים בו הודע לו על פיטוריו לאלתר, בתוקף מיום 31.5.10.

לאחר הדברים הללו פנה התובע לדבריו, לקבלת ייצוג משפטי לב"כ המייצג אותו בהליך זה וביום 5.7.10 עבר מיוזמתו, לפי עצת ב"כ, בדיקת פוליגרף שהראתה כי גרסתו "בפרשת החטיפים" הייתה גירסת אמת.  התובע אף המציא לידי החברה את תוצאות הבדיקה אולם זו מצידה סירבה להתייחס אליהן.

עם זאת, בעקבות דין ודברים שנוהל בין ב"כ לבין החברה, החליטה החברה לבטל את מכתב הפיטורים מיום 31.5.10 ולערוך לו [לתובע] שימוע ביום 22.7.10.

לצורך ההכנה לשימוע, פנה אפוא ב"כ לחברה בבקשה לקבלת מסמכים ונתונים שעשויים  לתמוך להבנתו בגירסתו ולהפריך את גירסת החברה ובכלל אלה: דוחות ספירת מלאי, המתייחסים למועדים הרלוונטיים. דא עקא שהחברה סירבה בתוקף מטעמים שונים ומשונים להציג בפניו מסמכים אלה.